פסק-דין בתיק תא"מ 1722-07

1.         רכבם של התובעים תודלק בבנזין במקום בסולר. האם נגרמו לרכב התובעים נזקים כתוצאה מהתדלוק האמור ומהו שיעורם של אותם נזקים, אלו השאלות העומדות להכרעה בהליך שלפניי.

2.         ביום 22.5.07, ערב חג השבועות, הגיעה התובעת לתחנת הדלק של הנתבעים וביקשה לתדלק את רכבה. בשל טעות, תודלק הרכב בבנזין במקום בסולר. משהובחן בטעות, הזמינה מנהלת התחנה, הנתבעת מספר 4, מכונאי על מנת שירוקן את המיכל מהבנזין שמולא ברכב ומיכל הרכב מולא בסולר, אלא שלטענת התובעים, כתוצאה ממחדלי הנתבעים, נגרם נזק למשאבת הדלק ולמרססים, דבר שאילץ את התובעים להחליף את מנוע הרכב (שעלות החלפתו זולה יותר מעלות החלפת המשאבה והמרססים בלבד) וכן נגרמו לתובעים נזקים עקיפים שעניינם אובדן ימי עבודה והצורך לשכור רכב חלופי.

3.         הנתבעים מצידם טוענים, כי מייד כשהבחינו בכך שהרכב תודלק בבנזין במקום בסולר, הזמינו בעל מקצוע אשר רוקן את המיכל ובביצוע פעולתו זו, לאחר שהרכב מולא במיכל סולר מלא, דבר שיש בו כדי להעיד על ביצוע פעולת ריקון המיכל באופן ראוי, השלימו מלאכתם וכל נזק לא נגרם לרכב. לטענת הנתבעים, לאחר מספר ימים, פנתה אליהם התובעת וטענה, כי תוך כדי פעולת ריקון המיכל, נקרעה צינורית ברכב, הנתבעת 4 הסכימה לבצע תיקון הצינורית על חשבונה, אלא שכעבור מספר ימים חזרו אליה התובעים וטענו זו הפעם, כי נגרם נזק למנוע הרכב וזו הפעם סירבה הנתבעת לשאת בעלות התיקון, כאשר לטענתה, מנסים התובעים לתקן ברכב ליקויים שאינם קשורים בתדלוק השגוי.

4.         במהלך שמיעת הראיות העידו מטעם התובעים התובעת, אשר הקדימה ונתנה תצהיר עדות ראשית מטעמה. התובע אשר אף הוא נתן תצהיר עדות ראשית מטעמו לא התייצב למועד שנקבע לשמיעת עדותו ולכן ויתרו התובעים על העדתו ותצהירו נמשך מתוך תיק בית המשפט. כן העיד מטעם התובעים השמאי כהן גבריאל אשר נתן חוות דעת שבה ייחס את הנזק שנגרם לרכב לרשלנות הנתבעים בתדלוק.

מטעם הנתבעים העידו הנתבעים 3, ו-4 אשר הקדימו והגישו תצהיר עדות ראשית מטעמם וכן העיד מטעמם השמאי מר משה שיפ, אשר נתן חוות דעת מטעם הנתבעים.

הנתבעים ביקשו לצרף את המסמך נ/1 שהוא מסמך שנערך על ידי אותו מכונאי שרוקן את מיכל הדלק, לאור התנגדותו של ב"כ התובעים להגשת אותו מסמך, התייצב המכונאי מר שאול אליאס לעדות. בתום ישיבת הוכחות זו נקבע התיק להגשת סיכומים בכתב.

במהלך שמיעת עדותו של מר אליאס, טענו התובעים, כי אין מדובר באותו מכונאי שרוקן את מיכל הדלק, לפיכך וטרם הגשת הסיכומים, ביקשו התובעים להעיד את מי שלטענתם רוקן את מיכל הדלק.

בית המשפט נעתר לבקשה ונקבעה ישיבת הוכחות נוספת שבה העידו מר מרדכי גניש ומר צ'רלי שבת, אשר הם אלה שרוקנו את מיכל הדלק על פי טענת התובעים.

בהמשך לעדותם של אלה, העידה הנתבעת 4 פעם נוספת על מנת להזים את עדותם של העדים האחרונים.

הצדדים סיכמו טענותיהם בכתב בתום ישיבת ההוכחות.

5.         השאלות עולות לדיון בהליך שלפניי, הינן שאלת רשלנותם של הנתבעים והקשר הסיבתי שבין רשלנות זו ובין הנזקים שנגרמו ברכב, אם בכלל והיקף אותם נזקים.

6.         אין למעשה חולק בין הצדדים, כי הנתבע 3 תדלק בטעות את רכבם של התובעים בבנזין במקום בסולר.

הנתבע העיד: "

אני המתדלק ביום האירוע ושמתי בנזין במקום סולר, לא שמתי לב שיש מדבקה, היה לחץ בתחנה, תדלקתי בנזין במקום סולר." (עמ' 30 לפרוטוקול).

עיקר המחלוקת נוגעת להתנהלות הנתבעים לאחר אירוע התדלוק ולשאלה האם בעקבות התנהלות זו נגרם נזק לרכב.

7.         אין מחלוקת, כי משבוצע תדלוק בבנזין, אסור להניע את הרכב וכי הנעתו עלולה לגרום נזק לרכב. כמו כן, אין מחלוקת, כי אם נעשתה טעות כאמור וכל עוד לא הונע הרכב, הרי שמדובר בטעות הניתנת לתיקון, דהיינו יש לרוקן את הבנזין מהמיכל.

ואמנם מתוך הראיות עולה, כי מייד לאחר שנודע למנהלת התחנה על דבר התדלוק השגוי, דאגה היא להזמין בעל מקצוע אשר רוקן את מיכל הדלק והמיכל מולא מחדש בסולר, כאשר היא דואגת להבהיר, כי אסור להניע את הרכב עד להשלמת פעולת ריקון המיכל.

8.         התובעים טוענים, כי פעולת ריקון המיכל אינה מספקת, יש להשלים את הפעולה בשטיפת המיכל ולכן הפעולה שנעשתה על ידי בעל המקצוע שהוזמן על ידי הנתבעים לא היתה טובה ולכן נגרם נזק לרכב.

9.         העידו לפניי שלושה בעלי מקצוע אשר מבצעים את פעולת ריקון מיכל הדלק במקרים דומים במסגרת עבודתם וכן העידו לפניי שני השמאים.